אין ממהרים בשעת הסעודה
כחלק
מתכנית חילופי סטודנטים, נהניתי מסמסטר באיטליה ובתוך כך התוודעתי לתרבות
האיטלקית הצבעונית והנינוחה. במסגרת זו, גם אני לקחתי חלק בטקס ארוחת הצהריים
שכולל פרישת מפית על הברכיים ונטילת סכין ומזלג לצד קנקן יין הבית. טקס השונה
בתכליתו מאכילת סלט מהירה בקערת פלסטיק המוכרת לי מישראל.
בטרטוריה של מאריו
(Trattoria Mario) בפירנצה, שעמוסה
עד לעייפה בתיירים ובמקומיים נאלצנו לחכות כשעה וחצי רק כדי להיכנס. תוך כדי
ההמתנה הממושכת, הבחנתי במדבקה על דלת
הכניסה, מעין תו תקן, המשייכת את המסעדה לתנועת הסלואו פוד.
מתברר
כי בשנת 1987 עם הקמת הסניפים הראשונים של מקדונלדס, גם לאיטליה הייתה האפשרות
להצטרף אל הזוללים המהירים ולארוחות הצהריים המוגשות בתוך לחמנייה. אך קרלו
פטריני וחבריו הניאופורקטוני, ובעברית – 'המזלגות הגדולים', החליטו
להתנגד למגמה זו וייסדו את ארגון הסלואו
פוד (Slow food). הסלואו פוד חרטה על דגלה לחדש את הקשר הטבעי בין מבשלי האוכל
לבין קהל הסועדים.
הסלואו
פוד, שסמלה הוא שבלול, שואפת כי התנועה האיטית במהלכה ניתן לגלות מחדש את הטעמים
והריחות של הבישול המקומי, תיהפך לתנועה בינלאומית. המהירות והתזזיתיות המאפיינת
את התרבות המערבית המתועשת שיבשה את היכולת שלנו ליהנות הנאה פשוטה ואמיתית. הנאה
זו, לטענת תומכי הסלואו פוד, מתחילה בראש ובראשונה מסביב לשולחן האוכל.
כיום
כמאה וחמישים מדינות מרחבי העולם לוקחות חלק ביוזמה זו. גם בישראל
החלו בפעילות ברוח תנועת הסלואו העולמית בארבעה סניפים: בתל אביב, ירושלים, הרי
יהודה ובגליל העליון.
מה
זה בעצם אומר לקחת חלק בפעילות הסלואו פוד?
·
אפשר
להיהפך לחבר בתנועה, להירשם לסניף המקומי ולקחת חלק בפעילויות המחזקות את
הקשר בין האוכל המקומי לקהילה. בישראל אפשר להצטרף בלינק הבא: http://slowfood.org.il/join.asp.
·
אפשר
לתרום ולתמוך בפרויקטים המקדמים מזון בר-קיימא (כלומר, רכישת מזון ישירות
מן היצרנים) באתר סלואו פוד העולמי בכתובת: http://slowfood.com/international/26/support-slow-food.
·
אפשר
להיות צרכנים אחראים ולרכוש אוכל שיוצר באופן מקומי והוגן. דוגמא מצוינת
לכך היא היוזמה של ד"ר אורי מאיר צ'יזק שלקח על עצמו לאכול במשך שנה שלמה
אוכל שמגודל בארץ בלבד. על "השנה המקומית" שלו אפשר לקרוא בטור
"דברים שאוכלים מכאן" בכתובת: http://www.mazon-izun.com/?page_id=5340.
