ירוק סוציאלי

במסגרת השיטוטים שלי במרחב האפשרויות להתמודדות עם המשבר האקולוגי, אני מסתכלת בכל פעם על דרכי פעולה שונות, כל אחת שואפת להגיע למצב הרמוני יותר בינינו לבין הטבע. בכתבה הקודמת הבטנו אל עבר המתחם הטכנולוגי, שבו מצופפים המאמצים לגייס את המדע ואת כושר ההמצאה האנושי לטובת המאמץ האקולוגי.

הפעם נפנה את מבטנו לכיוון הפעילות האזרחית-חברתית למען הצדק הסביבתי. נתבונן על הגישות הסבורות כי מתוך אותן הנסיבות שהובילו את האנושות לתופעת ההתחממות הגלובלית, ניתן להגיע לא רק לשינוי באיזון האקלים, אלא גם לשינוי חברתי אמיתי.

המושג 'שלי', שהחברה מטמיעה בנו מינקות, מחייב חשיבה מחדש. הגדרת ה'שלי' בתור מה שאינו נמצא ברשות האחר הובילה למשבר האקולוגי שבו אנו מצויים. המערכת הכלכלית-חברתית צומחת במהירות מטורפת, ללא כל התאמה להיצע של משאבי הטבע שעל פני הכדור שלנו. בשל כך, אנו חייבים להתחיל להתייחס אל עצמנו כחלק ממארג כוחות רחב היקף בהרבה מעבר לאינטרסים האישיים שלנו. כאן מתחיל להתעצב מושג ירוק חברתי של 'שלנו'.

תפיסה של צדק סביבתי גורסת כי עלינו לשנס מותניים, לחבור אחד לשני ולהתהוות כקהילה, שגורל הכדור נמצא בידיים שלה. כך נוכל ליהנות גם מסביבה נקייה ובריאה וגם מן האחווה והאכפתיות שמהוות את הקרקע לתפיסה כזאת.

על צדק סביבתי אפשר לקרוא בהרחבה במאמרו של ד"ר דב חנין:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3433631,00.html

נשות אירידימי

רייצ'ל אנדרס מעמותת JWW (Jewish World Watch) בשיתוף פעולה עם עמותת SCI (Solar Cooking International), יזמה פרויקט בישול סולארי במטרה לסייע לנשים שנמלטו מג'נוסייד וחיות במחנות פליטים. הבעיה הייתה שכאשר אלו היו יוצאות לחפש עצי הסקה בשיממון העצום של המדבר האפריקני, הן מצאו עצמן חשופות שוב לאונס ולהתקפות.

הפרוייקט מספק לאותן נשים ציוד פשוט לבניית תנורים סולאריים, המנצלים את אנרגיית השמש לשם בישול. מתחילת הפרוייקט, סיכוני האלימות ומקרי האונס הופחתו באופן דרמטי, ואיכות חייהן של המשפחות שודרגה.

הנשים מדווחות שהפרוייקט שיפר את בריאותן. צמצום משך הזמן מעל האש הבוערת הדרוש לבישולים משמעו פחות חשיפה לעשן.

הפרויקט עוזר לשמר את האיזון העדין של הסביבה באזור, ותכליתו להאט את תהליך כריתת היערות ואת המידבור, שהיוו איום רציני כל עוד עצי ההסקה היו המקור הבלעדי לבישול המזון.

העמותה פתחה בית ייצור לציוד בישול סולארי בתוך המחנות, והקנתה לנשים בנות 14 מיומנויות חדשות. בכך היא פיתחה אסטרטגיה כלכלית-חברתית המאפשרת לפליטות לפרנס את משפחותיהן.

קישור לסרטון על הפרויקט:

http://www.jewishworldwatch.org/refugeerelief/womenofiridimi.html

לתרומה לרכישת תנורים סולאריים למשפחות פליטים ול-Jewish World Watch:

http://www.jewishworldwatch.org/donate/solarcookerproject.html

פויקה אקולוגי

כמו שאפשר לטגן ביצה על מנוע של מכונית, כשמכסה המנוע משמש כמחבת והשמש ככיריים, ניתן לייצר באותה קלות תנור סולארי לבישולים בשטח. כל מה שדרוש הם קרטון, נייר אלמוניום ושקית ניילון.

הרעיון נולד במוחו של המדען הוראס דה סוסור, שבשנת 1767 היה נחוש לבדוק את מידת האפקטיביות של זכוכית לצורך אגירת חום השמש. מאז, התנור הסולארי עבר טרנספורמציות רבות וכיום אפשר לבנות אחד בסכום סמלי, באמצעים פשוטים, בגודל שלא עולה על מידותיו של ספר גדול, ובמשקל של כחצי קילו בלבד.

התנור הסולארי יכול להגיע לטמפרטורה של 150ºC – מספיק בשביל להרתיח מים ולהרוג חיידקים. בשביל ארוחת צהריים חמה, צריכים להתחיל את פעולת הבישול בשעות הבוקר והיתרון הגדול הוא שאין צורך לדאוג בקשר לבישול יתר.

התנור הסולארי אינו מוגבל לעיצוב אחד. הנה, למשל, קישור המסביר איך להכין תנור סולארי מקרטון פיצה:  http://www.solarnow.org/pizzabx.htm

ולסיום, קישור למתכונים סולאריים: http://solarcooking.wikia.com/wiki/Recipes

פורסם לראשונה באתר getgreen.